פסק-דין בתיק ע"ר 33496-01-13

ההליך :

1.         הערעור שהוגש - על-פי ניסוחו - הוא על החלטת בית משפט מחוזי בחיפה (כב' השופטת       תמר נתנאל-שרון, כרשמת, להלן: כב' הרשמת ), מיום 17/12/12 בתיק ע"א 7660-09-12.           באותה החלטה חייבה כב' הרשמת את המערער בהוצאות לטובת מי כרמל בע"מ (להלן:      המשיבה ), לאחר שנדחתה בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

בעלי הדין בערעור :

2.         המשיבים 3 ו-4 היו בעלי דין בערכאה הדיונית. משיבים אלה לא הוזכרו עוד בערעור שהוגש. לגבי המשיבה מס' 3 - עיריית חיפה - לא הייתה עוד בעל דין רלוונטי לעניין מאחר שהחל מ-1/1/10 חדלה מלספק שירותי מים וביוב לתושבי העיר, עקב הקמתו של תאגיד המים "מי כרמל", מכוח חוק תאגידי מים וביוב.

            משיבה זו בדין לא הוזכרה עוד בערעור הרשם. לגבי המשיב 4, מאחר שהמחלוקת בערעור הרשם הייתה כנגד מי כרמל בלבד, ככול שהדבר נוגע להפקדת עירבון, ניתן לראות את משיב 4, כמשיב פורמאלי.

הגדרת המחלוקת :

3.         לא היה ברור על איזו החלטה מבחינה מהותית הוגש ערעור הרשם.

            למרות שבהודעת הערעור התייחס המערער להחלטה האמורה בלבד (החלטה מיום 17/12/12 שעניינה, כאמור, הוצאות בגין דחיית הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון), עלתה לכאורה האפשרות מנימוקי הודעת הערעור, כי בכוונת המערער היה גם לערער על החלטה מיום  31/10/12.

            באותה החלטה דחתה כב' הרשמת את בקשת המערער לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון, וזאת מאחר שהמערער לא הוכיח - על-פי קביעת כב' הרשמת - חוסר יכולת כלכלית לשלם האגרה, וכמו כן לא הוגשה הבקשה לפטור מהפקדת עירבון בצורה מפורטת כנדרש, ואף לא צורפו מסמכים מהותיים אשר יכלו ללמד על מצבו הכלכלי של המערער, באופן המצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון.

            כב' הרשמת הוסיפה וציינה, כי המערער נמנע מלהציג מסמכים נדרשים לבקשת המשיבה, וכמו כן סיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן פטור, כאמור.

4.         לאחר שניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה ודחייה בנוגע לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, הגישה המשיבה בקשה להטיל על המערער הוצאות בגין אותו הליך. כב' הרשמת נענתה לבקשת המשיבה ובהחלטה שניתנה ביום 17/12/12 חייבה את המערער לשלם למשיבה הוצאות הליך בקשת הפטור הנ"ל, ב-1,500 ש"ח.

5.         במהלך הדיון בפניי במסגרת ערעור הרשם, אישר בסופו של דבר המערער, כי ערעור הרשם שהוגש על ידו מתייחס גם להחלטה שדחתה בקשתו לפטור מאגרה ומהפקדת העירבון (החלטה מיום 31/10/12).

            מן הטעם האמור, כפי הנראה אף מצא לנכון המערער לצרף כבעל דין נוסף את היועץ המשפטי לממשלה, הגם שבעל הדין הנכון הוא המרכז לגביית קנסות, כפי שתוקן על ידי בית המשפט במסגרת פסק הדין.

            כמו כן ערער המערער במסגרת ערעור הרשם גם על החלטת כב' הרשמת מיום 17/12/12 במסגרתה חייב בית המשפט את המערער בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.

            הערעור הוא אפוא על שתי ההחלטות הנ"ל שניתנו על ידי כב' הרשמת.

6.         המשיבה טענה כי יש לדחות את ערעור הרשם, על כול חלקיו. כטענת סף טענה המשיבה, שהערעור על ההחלטה מיום 31/10/12 הוגש באיחור, וכמו כן יש לדחות את הערעור לגופו כמו גם את הערעור על ההחלטה בדבר חיובו בהוצאות לטובת המשיבה, בין היתר, בהעדר נימוקים היכולים לבסס את עילת הערעור.

דיון ומסקנות :

7.         ככל שיש לראות את הערעור כמתייחס גם לדחיית הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון (החלטה מיום 31/10/12), הרי שערעור הרשם הוגש באיחור, ולאחר שכב' הרשמת דחתה את הערעור על פסק הדין של בית משפט השלום.

            על פי החלטה מיום 31/10/12 היה על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון עד ליום 18/11/12. משלא הופקד העירבון כפי שהורתה כב' הרשמת, ניתנה החלטה ביום 19/11/12 לפיה נרשם הערעור העיקרי לדחייה, וביום 25/11/12 הורתה כב' הרשמת על דחיית הערעור.